“אחרי הכל, בארה”ב יש כבר בתי דירות שבהם אסור לעשן, גם אם הדירה ברשותך.”

Yeah, but people tend to ignore that.

אם סיגריות זה דבר כל כך נורא שאסור לעשן אותו, למה לא להוציא אותן אל מחוץ לחוק וזהו?
ואיך זה שסולדי העשן כלל וכלל לא מתרגשים לנשום אוויר אגזוזים טרי אל מלוא ריאותיהם?
ולמה לפני 10 שנים אף אחד לא כעס על העישון בפאבים?
ולמה לצאת נגד תעשיית הטבק ובד ובד להתעלם מתעשיות לא פחות איומות כמו למשל תעשיית הבשר?
ולמה ההחלטה אם לעשן או לא לעשן בפאב או מסעדה (שהיא עסק פרטי לחלוטין) צריכה להיות בידי המדינה ולא בידי בעל העסק?
האם ידוע שרק מחקר *אחד* קבע כי העישון הפאסיבי מזיק לבריאות, ותוצאותיו בכלל מוטלות בספק?

בתור מעשנת פאבים (בעיקר. אני לא מעשנת בבית כמעט בכלל) אני מוצאת את החוק הזה מרגיז, ופופוליסטי ובעיקר – צדקני. מרבית האנשים שמתלוננים על כך שהם לא הולכים לפאבים “כי מעשנים שם”, לא ילכו לבלות בפאב גם עכשיו. שלא לדבר על התופעה המשוקצת של חבר’ה (עורכי דין, כמובן) שהולכים ממקום למקום ומחפשים את מי לתבוע, רק כדי לדפוק קופה.

אני אגיד לך למה – כי זה קל. וזה כיסוי תחת.

מי שלא רוצה לעשן ולא רוצה להריח ריח של סיגריות – שיהיה לו לבריאות. אם מדובר בציבור כה גדול, מן הסתם יותר ויותר פאבים ללא עישון ייפתחו כדי לספק אותו. אבל איך זה שהפאב היחיד ללא עישון נסגר?

[שלא לדבר על כך שלשבת בקור הירושלמי עם סיגריה ובירה זה ממש לא כיף]

ללא מעשנים בהחלט יש לובי. מי בדיוק העביר את החוק, אם לא הם? ואחרי הכל, יש יותר לא מעשנים ממעשנים. הם בהחלט הרוב.

נראה לי לגיטימי לבקש מאדם לצאת החוצה לרגע לנהל שיחת טלפון. נראה לי בהחלט לגיטימי גם להעיר לאדם שהסיגריה שלו מפריעה ושאם הוא יכול, אז שיעשן במקום אחר. אבל זו שאלה של נימוס ולא שאלה של חוק. לפי החוק, מותר לי לשוחח בטלפון בקולי קולות באוטובוס, בפאב, בקולנוע ובכל מקום בו חשקה נפשי. זכותו של הבעלים לזרוק אותי מכל המדרגות, אבל הזכות מותרת לי. למה הדבר לא יכול לעבוד בכל הנוגע לסיגריות? למה לאסור ולקנוס בסכומים מופרכים ולא להשאיר את ההחלטה למדיניות המקום?

I recently read something that answers some of those… ah, there it is (it’s ‘s fault I know who Noam Peled is).

And sure, I could go for outlawing cigarettes entirely, but that seems like a bit of overkill. It’s not like I care what smokers do to themselves, just as long as they don’t do it near me. Alternatively (and this is not the preferred option) I’d like it to be socialy acceptable for me to urinate on people who smoke next to me.

(Pardon my English, I’m on a borrowed computer)

הוא באמת גיבור תרבות, אתה יודע – ל”ת

~0~0~0~