"In this house, we obey the laws of thermodynamics!"

בקטגוריות: Uncategorized

27 Aug 2006

קניתי לי תיק היום, לטיול. צ’ימידן פשוט, כחלחל.

“תקנה טרולי”, אמרו לי. “זה בכל מקרה ישב באוטו כל הטיול. למה לא לקנות מזוודה נורמלית?”.

לך תסביר להם שאתה מעדיף צ’ימידן. תיק רך וחסר צורה. לך תסביר את ההעדפה האסטתית של הגוש לעומת הקוביה, האמבה לעומת הגביש. אם הייתי מעשן, אני בטוח שהייתי מעדיף סיגריות בקופסה רכה, מעיכה.

אני חושב שזה נובע משדה האנטרופיה שמקיף אותי. נעליים נקרעות תוך שנה. בגדים נהיים דהויים. ספרים נקרעים. רהיטים נשברים. אף פעם לא הצטיינתי בלשמור על חפצים. אני לא נקשר אליהם ואני לא עושה להם טוב. ואם כבר דברים נהרסים, מתקלקלים, לא עדיף מראש ללכת על משהו חסר צורה? אם הנעל בכל מקרה תקרע, למה ללכת עם נעליים אלגנטיות? אם הגילוח בכל מקרה נעלם תוך יומיים, לא עדיף ללכת עם זקן?

מאמץ, מאמץ. יותר מדי מאמץ. היקום נע במסלולו האנטרופי הבלתי נמנע והכי קל פשוט לזרום איתו. הזרקת סדר לחיים דורשת מאמץ גדל והולך. והכל היה טוב אם זה לא היה כל-כך שווה את המאמץ הזה.

2 תגובות על "In this house, we obey the laws of thermodynamics!"

Avatar

belvane

28 בAugust, 2006 בשעה 03:13

שלא לדבר על העובדה שיש הבדל מהותי בין טיול שלוקחים אליו מזוודה, לבין טיול שלוקחים אליו צ’ימידן. לא אתה ולא הטיול הזה נמצאים בשלב המזוודה של קיומכם. ואני יודעת שאני לא צריכה להסביר יותר.

Avatar

Anonymous

29 בAugust, 2006 בשעה 09:00

יש צ’ימידן עם גלגלים

להורים שלי יש, וזה ממש מגניב. זה כמו טרולי עם גלגלים אבל למזוודה יש צורה של צ’ימידן. the best of both worlds.

טופס תגובות

פעם היה לי לייבג'ורנל. עכשיו הוא כאן, מגובה.

פוסטים